פסק-דין בתיק רע"צ 26932-10-12

1.       ערעור על החלטת רשמת ההוצאה לפועל שדחתה בקשה לעיון חוזר בהחלטה קודמת, וערעור שהוגש באיחור על אותה החלטה קודמת, בה נקבע כי המערערים לא קיימו את חיובם על פי פסק דין.

רקע והליכים קודמים

2.     בדיון שהתקיים ביום 4.5.2009 בפני השופט (כתוארו אז) דבורבבית משפט השלום בצפת בתביעת המשיבים נגד המערערים, בת"א 415-10-07, מסרו באי כוח הצדדים את ההודעה הבאה (ההדגשות הוספו - א"ג):

"הגענו לידי הסכמה ולפיה, לסילוק סופי ומוחלט של התובענה, הנתבעים יבנו את הקיר הקייםבמתכונתו הישנה תוך 4 חודשים מהיום תחת פיקוח של מהנדס, כך שישמש גם כקיר תומך, כאשר בקיר זה יישאר פתחברוחב שלא יפחת מ-1.20 מטר, וזאת למקרה שהתובעים ירצו לבנות מדרגות המאפשרות גישה אל עבר משולש האדמה המסומןx  על גבי המסמך המסומן פש/א'.    

הצדדים מתחייבים לשתף פעולה איש עם רעהו על מנת לקדם את בניית הקיר. הנתבעים יסכימו להכיר בגבול החלקות לפי מפת מדידה של מר סימון הרשקוביץ, המשמשת כחלק בלתי נפרד מהסכם ופסק דין זה, ומסומנת פש/א'.

במקביל, התובעים יסירו כל התנגדות שהגישו ולא תהיה להם כל התנגדות בנוגע להיתר בניה שניתן ו/או יינתן, ובכלל זה חזרה מהערר שהוגש לוועדה המחוזית.

מוסכם על הצדדים, כי ביחס לפיצוי הנטען כל צד יוכל להעלות את טיעוניו ולצרף כל מסמך אשר רואה הוא לנכון לצרפו לכתב טענותיו. למען הסר ספק, התובעים יחזרו בהם מטענותיהם בכתב התביעה, למעט עניין הגדר אשר הוסדר במסגרת הסכם פשרה זה.  התובעים יסירו כל התנגדות ו/או מניעה מלאפשר המשך בניית בית הנתבעים על פי כל דין. מוסכם על החזר אגרה.

מבקשים לאשר את המוסכם בין הצדדים וליתן לו תוקף של פסק דין".

השופט דבורנתן להודעת הצדדים תוקף של פסק דין חלקי "בנוגע לעניין הגדר ולעניין משולש האדמה אשר סומן X  על גבי פש/א" (להלן: משולש האדמה), וקבע כי לעניין סכום הפיצויים וההוצאות יינתן פסק דין בנפרד. פסק הדין לעניין זה ניתן ביום 24.9.2009.

3.     המשיבים הגישו לבית המשפט בקשה לפי פקודת ביזיון בית משפט, בה טענו כי המערערים לא קיימו את התחייבויותיהם על פי פסק הדין החלקי. לאחר שבתום דיון שהתקיים ביום 27.10.2009 בפני השופט דבור  הוא הורה למערערים לבנות את הקיר התומך תוך שבועיים, הודיעו המשיבים ביום 10.11.2009 לבית המשפט כי המערערים בנו את הקיר שלא בהתאם לתוכנית הנדסית, מבלי שזימנו יועץ קרקע, ללא חפירה ויציקה של יסודות, ללא פיקוח מהנדס ומבלי שהשאירו בקיר את הפתח עליו סוכם.  בתום דיון שהתקיים ביום 17.11.2009, בו נכח מטעם המערערים המהנדס אפרים בן ארי (להלן: המהנדס בן ארי), ואמר כי לא ידע שצריך להשאיר פתח בקיר, אך חיווה דעתו לפיה ניתן תוך חודש ימים לבנות את הקיר באופן שנקבע בפסק הדין, הורה השופט דבורלמערערים לבנות את הקיר תוך חודש ימים, וקבע כדלקמן:

"הקיר ייבנה בהתאם לפסק הדין אשר ניתן, לפיו הוא ישמש כקיר תומך עם פתח ברוחב של 1.20 מטר כפי שצויין על גבי פש/א'. על מנת שהקיר יוכל לשמש כקיר תומך ברור הדבר כי יש להציב יסוד חלק דיו היכול לעמוד בבסיס הקיר, זאת במידה והדבר טרם נעשה".

4.     למרות שהמהנדס בן ארי הגיש שתי הודעות לבית המשפט, בהן ציין כי בניית הקיר התומך על פי ההסכמות בין הצדדים ודרישות בית המשפט הושלמה ביום 26.11.2009, שבו המשיבים וטענו בבית המשפט, בדיון ביום 26.1.2010 בפני השופט דבור, כי  פסק הדין לא קויים ולא נעשה פתח בקיר כפי שנקבע. באותו מעמד ניתן צו בהתאם לפקודת ביזיון בית משפט, אשר הורה למערערים לקיים עד ליום 4.2.2010 את פסק הדין במלואו, כולל הפתח בקיר כפי שנקבע בו. עוד נקבע בהחלטה:

          "במידה ופסק הדין לא יקויים במלואו, כולל פתח בקיר הן ביחס למידותיו והן ביחס למיקומו, הנתבעים יחוייבו בתשלום קנס בסך של 700 ש"ח עבור כל יום איחור לאחר המועד שנקבע בביצוע פסק הדין, קרי לאחר 4.2.10".  

החלטת הרשמת מיום 24.7.2011

5.     מאחר והמשיבים סברו כי המערערים לא קיימו את החלטת בית המשפט מיום 26.1.2010, הם פתחו בשנת 2010 בלשכת ההוצאה לפועל בצפת תיק לביצועה (שמספרו 06-01863-10-1). בקשתם להגדלת החוב בתיק, לאור החיוב בגובה קנס יומי שנקבע באותה החלטה, נדונה ביום 9.3.2011 והייתה נשוא החלטת הרשמת גבריסמיום 24.7.2011. בהידרשה לשאלה - האמנם לא קיימו המערערים את פסק הדין במלואו - בחנה הרשמת שתי שאלות משנה: (1) האם המערערים רשאים לעשות שימוש במשולש האדמהשבחלקתם; (2)  האם הוקם הפתחבאופן שנקבע בפסק הדין.

6.     באשר לשימוש במשולש האדמה, בחנה הרשמת את לשון הסכמת הצדדים שקיבלה תוקף של פסק דין חלקי ביום 4.5.2009, וקבעה כי לא נאמר בו במפורש כי למערערים לא תהא זכות שימוש במשולש האדמה. לאור זאת, דחתה הרשמת את טענת המשיבים לפיה שטח משולש האדמה שייך להם והמערערים היו מנועים מלרצף אותו.

7.     בשאלת הפתח בקיר התמודדה הרשמת עם טענת המערערים לפיה נקבע בפסק הדין החלקי כי הפתח נועד למקרה שהמשיבים ירצו לבנות מדרגות גישה אל משולש האדמה, ומשבנו קיר תומך במפלסים מדורגים (ולא במפלס אחד) ונותר מפלס נמוך ברוחב של 1.20 מטר - קיימו למעשה את התחייבותם ליצירת פתח שיאפשר למשיבים להקים את מדרגות הגישה.  הרשמת החליטה לעשות שימוש בסעיף 12 לחוק ההוצאה לפועל תשכ"ז - 1967 (להלן: חוק ההוצאה לפועל), הקובע:

 "היה רשם ההוצאה לפועל סבור שפסק הדין או חלק ממנו טעון הבהרה לשם ביצועו, רשאי הוא לפנות בכתב לבית המשפט שנתנו כדי לקבל הבהרה; אין בפנייה זו כדי לעכב ביצועו של אותו חלק של פסק-הדין שאינו טעון הבהרה.

לאור זאת, הפנתה הרשמת לבית המשפט שאלת הבהרה, בזו הלשון: